קרן חירום למשפחה: כמה כסף צריך לשמור בצד ואיפה הכי נכון להחזיק אותו

פיטורים לא צפויים, תקלה ברכב, מזגן שהתקלקל באמצע אוגוסט, טיפול שיניים דחוף או תקופה של מילואים ארוכים. כל אחד מהאירועים האלה יכול להפיל משק בית שאין לו כרית ביטחון כספית אל המינוס, אל הלוואות יקרות ואל לחץ שמשפיע על כל תחומי החיים. קרן חירום היא הסכום שמחזיקים בצד בדיוק למצבים כאלה. היא לא השקעה ולא חיסכון לטווח ארוך, אלא ביטוח עצמי שמאפשר לעבור תקופות קשות בלי לפרק חסכונות אחרים ובלי להיכנס לחובות. במדריך הזה נסביר כמה כסף צריך, איך בונים את הקרן ואיפה כדאי להחזיק אותה.

למה קרן חירום חשובה כל כך

היתרון הראשון של קרן חירום הוא כלכלי. בלי קרן כזו, כל הוצאה בלתי צפויה ממומנת דרך המינוס בבנק, דרך תשלומים בכרטיס האשראי או דרך הלוואה מהירה, שכולם כרוכים בריבית גבוהה. הוצאה של כמה אלפי שקלים יכולה להפוך, אחרי כמה חודשים של ריבית, להוצאה גדולה בהרבה.

היתרון השני הוא שהקרן מגינה על שאר החסכונות. משפחה שאין לה קרן חירום נאלצת לעיתים למשוך כסף מקרן השתלמות או מתיק השקעות בדיוק ברגע הלא נכון, למשל כשהשווקים בירידה. היתרון השלישי, ואולי החשוב מכולם, הוא השקט הנפשי. הידיעה שיש כרית ביטחון מאפשרת לקבל החלטות טובות יותר, בלי לחץ ובלי פאניקה.

כמה כסף צריך

ההמלצה המקובלת בקרב יועצים פיננסיים היא להחזיק בקרן החירום סכום שמכסה בין שלושה לשישה חודשים של הוצאות קבועות של משק הבית. שימו לב: מדובר בהוצאות ולא בהכנסות. אם משק הבית מוציא בחודש סכום מסוים על דיור, מזון, חשבונות, תחבורה וביטוחים, את הסכום הזה יש להכפיל בשלושה עד שישה.

הטווח תלוי ביציבות ההכנסה. זוג שכירים במגזר הציבורי, עם שתי משכורות יציבות, יכול להסתפק בקצה הנמוך של הטווח. עצמאי עם הכנסה תנודתית, משפחה עם מפרנס יחיד או מי שעובד בענף לא יציב, צריכים לשאוף לקצה הגבוה ואף מעבר לו. גם משפחות עם ילדים קטנים, עם בית ישן שדורש תיקונים או עם רכב מבוגר, יכולות לשקול קרן גדולה יותר.

איך מחשבים את ההוצאות הקבועות

כדי לדעת כמה לחסוך, צריך קודם להבין כמה אתם מוציאים. עברו על דפי החשבון ופירוטי האשראי של שלושת החודשים האחרונים, וסכמו את ההוצאות ההכרחיות. אלה כוללות בדרך כלל:

• שכר דירה או החזר משכנתא.
• ארנונה, חשמל, מים, גז וועד בית.
• מזון ומוצרי בית בסיסיים.
• תחבורה, כולל דלק, ביטוח רכב ותחבורה ציבורית.
• ביטוחי בריאות וחיים.
• מעונות, צהרונים והוצאות חינוך הכרחיות.
• החזרי הלוואות קיימות.

הוצאות כמו בילויים, חופשות ומנויים שאינם הכרחיים אינן חלק מהחישוב, משום שבמצב חירום אמיתי ניתן לצמצם אותן. הסכום שמתקבל הוא ההוצאה החודשית ההכרחית, והוא הבסיס לחישוב גודל הקרן.

בונים את הקרן בהדרגה

למשפחה שמתחילה מאפס, היעד של כמה חודשי הוצאות עלול להיראות רחוק מאוד. החדשות הטובות הן שלא צריך להגיע אליו בבת אחת. אפשר להתחיל ביעד ביניים צנוע, למשל סכום שמכסה הוצאה בלתי צפויה אחת טיפוסית, ורק אחר כך להמשיך לחודש הוצאות אחד, לשלושה חודשים וכן הלאה.

הדרך היעילה ביותר היא הוראת קבע אוטומטית. ביום שבו נכנסת המשכורת, סכום קבוע מועבר לחשבון נפרד או לאפיק החיסכון של הקרן. כך החיסכון מתבצע לפני שיש הזדמנות להוציא את הכסף. בנוסף, כדאי להפנות לקרן הכנסות חד פעמיות כמו מענקים, החזרי מס או בונוסים, שאינן חלק מהתקציב השוטף.

איפה להחזיק את הכסף

קרן חירום צריכה לעמוד בשלושה תנאים: נזילות גבוהה, כלומר אפשרות למשוך את הכסף תוך זמן קצר; סיכון נמוך, כלומר שהסכום לא ייפגע בגלל ירידות בשוק; ותשואה סבירה, כלומר שהכסף לא יישחק לגמרי מול האינפלציה.

השארת הכסף בעו״ש עונה על התנאי הראשון, אבל לא על השלישי, שכן ברוב החשבונות אין עליו ריבית כלל. אפיקים שמתאימים יותר הם פיקדונות קצרים בבנק, ובמיוחד פיקדונות שמאפשרים יציאה בתחנות קרובות, וכן קרנות כספיות, שמשקיעות באפיקים סולידיים וקצרים במיוחד ומאפשרות פדיון תוך יום או יומיים. מניות וקרנות מנייתיות אינן מתאימות לקרן חירום, משום שערכן עלול לרדת בדיוק ברגע שתזדקקו לכסף.

פיזור בתוך הקרן

אפשרות מעניינת היא לחלק את הקרן לשכבות. חלק קטן, שמספיק להוצאה דחופה של כמה ימים, נשאר בעו״ש או בפיקדון יומי. החלק העיקרי מוחזק באפיק נזיל עם תשואה, כמו קרן כספית או פיקדון קצר. וחלק נוסף, למי שהקרן שלו כבר גדולה, יכול להיות מושקע באפיק סולידי מעט ארוך יותר, כמו אגרות חוב קצרות, שמניב תשואה גבוהה יותר אבל עדיין נזיל יחסית.

החלוקה הזו מאפשרת ליהנות מתשואה טובה יותר על רוב הכסף, בלי לוותר על הזמינות. חשוב לבדוק את העמלות ואת דמי הניהול של כל אפיק, משום שבאפיקים סולידיים עמלה גבוהה יכולה לבלוע חלק ניכר מהתשואה.

מתי משתמשים בקרן ומתי לא

הכלל החשוב ביותר הוא שקרן החירום מיועדת לחירום. חופשה, החלפת טלפון או מבצע על טלוויזיה אינם מקרי חירום. מקרי חירום הם אירועים בלתי צפויים והכרחיים: אובדן הכנסה, תיקון דחוף, הוצאה רפואית או אירוע משפחתי שדורש מימון מיידי.

כאשר משתמשים בקרן, יש לחזור ולמלא אותה בהקדם. כדאי להגדיר מראש שבחודשים שאחרי השימוש, הוראת הקבע לקרן תגדל באופן זמני עד שהיא תחזור לגודלה המקורי.

קרן חירום וחובות

שאלה נפוצה היא מה עדיף: לבנות קרן חירום או לפרוע חובות. התשובה המקובלת היא לשלב. קודם בונים קרן חירום בסיסית וקטנה, כדי שכל הוצאה בלתי צפויה לא תחזיר אתכם למינוס. לאחר מכן מתמקדים בפירעון החובות היקרים, ורק אחר כך משלימים את הקרן לגודלה המלא. אם המצב הכלכלי מורכב, מומלץ להיעזר ביועץ כלכלי למשפחה שיבנה תוכנית מותאמת.

לסיכום, קרן חירום היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בכל תוכנית פיננסית. היא מגינה מפני הלוואות יקרות, שומרת על החסכונות ארוכי הטווח ומעניקה שקט נפשי. התחילו ביעד קטן, הגדירו הוראת קבע, בחרו אפיק נזיל וסולידי, והקפידו להשתמש בקרן רק כשבאמת צריך.