בדיקות שכל אישה צריכה לעשות: מדריך לפי גילאים

נשים רבות דואגות לבריאות של כל בני המשפחה: לוקחות את הילדים לרופא, מזכירות לבן הזוג לעשות בדיקות ומלוות הורים מבוגרים. אבל כשזה מגיע לבריאות שלהן עצמן, הבדיקות נדחות שוב ושוב. אין זמן, אין כוח, ונדמה שאם אין תלונות אז הכול בסדר. בפועל, בדיקות מניעה נועדו בדיוק לגלות בעיות לפני שהן גורמות לתסמינים, כשקל יותר לטפל בהן. במדריך הזה ריכזנו את הבדיקות העיקריות שכדאי להכיר לפי שלבי החיים. חשוב להדגיש: ההמלצות כלליות, ורופאת המשפחה תתאים אותן להיסטוריה האישית והמשפחתית שלך.

הבסיס לכל גיל

יש בדיקות שחשובות בכל שלב בחיים. בדיקת לחץ דם, למשל, כדאי לבצע באופן תקופתי כבר מגיל צעיר, כי יתר לחץ דם עלול להתפתח בלי שום תסמין. גם מדידת משקל והיקף מותניים נותנת מידע חשוב על הסיכון למחלות מטבוליות.

בדיקות דם שגרתיות, כמו ספירת דם, רמות ברזל, סוכר ושומנים, מסייעות לזהות מצבים נפוצים כמו אנמיה, טרום סוכרת וכולסטרול גבוה. אנמיה בגלל מחסור בברזל שכיחה במיוחד אצל נשים בגיל הפוריות, ולעיתים מתבטאת רק בעייפות שקל לייחס לעומס.

ביקור אצל רופא שיניים פעם או פעמיים בשנה, בדיקת ראייה תקופתית ובדיקת עור לשומות הם חלק מהבסיס. בישראל, עם החשיפה הגבוהה לשמש, בדיקת עור אצל רופא עור חשובה במיוחד למי שיש לה שומות רבות או היסטוריה משפחתית של סרטן עור.

שנות העשרים והשלושים

בגילים האלה, אחת הבדיקות החשובות היא בדיקת משטח צוואר הרחם, שנועדה לגלות שינויים מוקדמים שעלולים להתפתח לסרטן צוואר הרחם. ההמלצות לגבי גיל ההתחלה והתדירות התעדכנו בשנים האחרונות, וכדאי לברר עם הגינקולוגית או עם קופת החולים מה רלוונטי עבורך. גם חיסון נגד נגיף הפפילומה, אם לא בוצע בגיל צעיר, הוא נושא לשיחה עם הרופאה.

נשים שמתכננות הריון צריכות לשקול ביקור ייעוץ מקדים. בביקור כזה בודקים את מצב החיסונים, ממליצים על נטילת חומצה פולית ושוקלים בדיקות גנטיות לפי הרקע המשפחתי והעדתי. תכנון מוקדם מסייע לבריאות האם והתינוק.

בשלב הזה כדאי גם להכיר את הגוף. בדיקה עצמית של השדיים, לא כתחליף לבדיקות רפואיות אלא כדרך לזהות שינויים, יכולה לעזור. אם את מבחינה בגוש, בשינוי במרקם העור או בהפרשה, פני לרופאה.

שנות הארבעים

שנות הארבעים מביאות עמן בדיקות סקר נוספות. נשים עם סיכון מוגבר לסרטן השד, למשל בגלל היסטוריה משפחתית או נשאות גנטית, עשויות להתחיל בבדיקות הדמיה מוקדם יותר, ולעיתים בתדירות גבוהה יותר. ההחלטה מתקבלת יחד עם הרופא לפי הסיכון האישי.

בתקופה הזו מתחילים לעיתים גם השינויים של טרום גיל המעבר: מחזור לא סדיר, שינויים בשינה ובמצב הרוח. כדאי לשתף את הגינקולוגית בכל שינוי, כדי לשלול סיבות אחרות ולקבל מידע על דרכי התמודדות.

בדיקות של תפקודי בלוטת התריס, שבעיות בה שכיחות יותר אצל נשים, עשויות להיות רלוונטיות אם יש תסמינים כמו עייפות, שינויים במשקל או נשירת שיער. ובדיקות שומנים וסוכר הופכות חשובות עוד יותר עם העלייה בגיל.

שנות החמישים ואילך

מגיל חמישים, בדיקת ממוגרפיה תקופתית היא אחת מבדיקות הסקר המרכזיות לגילוי מוקדם של סרטן השד. בישראל הבדיקה מומלצת לנשים בטווח גילאים מוגדר במרווחי זמן קבועים, וקופות החולים שולחות לרוב תזכורות. אל תתעלמי מהן.

במקביל, מתחילה גם בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, לרוב באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה, ובמקרים מסוימים קולונוסקופיה. גם כאן, למי שיש היסטוריה משפחתית ההמלצות עשויות להיות שונות.

לאחר גיל המעבר, עולה הסיכון לאוסטאופורוזיס. בדיקת צפיפות עצם מומלצת לנשים מגיל מסוים, ולעיתים מוקדם יותר למי שיש גורמי סיכון כמו משקל נמוך, עישון, שימוש ממושך בסטרואידים או היסטוריה משפחתית של שברים.

בריאות הלב: לא רק עניין של גברים

מחלות לב נחשבות בטעות למחלה של גברים, אבל הן אחד מגורמי התמותה המובילים גם אצל נשים. התסמינים אצל נשים עלולים להיות שונים: במקום כאב לחץ קלאסי בחזה, יכולים להופיע קוצר נשימה, עייפות קיצונית, בחילה או כאבים בגב ובלסת. חשוב להכיר את הסימנים ולא להתעלם מהם.

המניעה מתחילה בבדיקות הבסיסיות שכבר הזכרנו: לחץ דם, שומנים וסוכר. היא ממשיכה באורח חיים: פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ושמירה על משקל תקין.

לנשים שעברו סיבוכים מסוימים בהריון, כמו רעלת הריון או סוכרת הריון, יש סיכון מוגבר למחלות לב בהמשך החיים. כדאי לספר על כך לרופאת המשפחה, גם שנים אחרי ההריון.

בריאות נפשית היא חלק מהתמונה

בדיקות מניעה אינן רק בדיקות דם והדמיה. בריאות נפשית היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית, ונשים חשופות לתקופות רגישות במיוחד: אחרי לידה, בגיל המעבר ובתקופות של טיפול בבני משפחה. דיכאון וחרדה שכיחים, וניתנים לטיפול.

אם את חשה עצב מתמשך, חוסר הנאה מדברים שאהבת, עייפות שלא חולפת או חרדה שמפריעה לתפקוד, שתפי את רופאת המשפחה. היא יכולה להפנות אותך לטיפול מתאים.

לסיכום, בדיקות מניעה הן השקעה פשוטה בבריאות שלך לטווח הארוך. כדאי לקבוע ביקור שנתי אצל רופאת המשפחה, לעבור יחד על הבדיקות הרלוונטיות לגילך ולהיסטוריה המשפחתית שלך, ולהקפיד על לוח זמנים קבוע. המידע כאן כללי, וההמלצות המדויקות צריכות להינתן על ידי הרופאה המטפלת.