בין המצרים ותשעה באב: המנהגים, המשמעות ומה עושים בפועל

בכל קיץ, בעיצומו של החופש הגדול, נכנס הלוח העברי לתקופה שונה באופייה. שלושת השבועות שבין צום י״ז בתמוז לתשעה באב, המכונים "בין המצרים", מוקדשים לאבל על חורבן בית המקדש ועל שורה ארוכה של אסונות שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. גם מי שאינו מקפיד על כל המנהגים מרגיש את התקופה: חתונות כמעט אינן נערכות, בבתי הכנסת נקראות הפטרות של פורענות, ובערב תשעה באב רחובות רבים בישראל נעשים שקטים במיוחד. במאמר הזה נסביר את הרקע, את המנהגים העיקריים ואת הדרך להתכונן לצום.

הרקע ההיסטורי: מה נזכר בימים האלה

על פי המסורת, בי״ז בתמוז הובקעו חומות ירושלים לפני החורבן, ובתשעה באב נחרבו גם בית המקדש הראשון וגם השני. במהלך הדורות נקשרו לתאריך הזה אירועים טרגיים נוספים, וכך הפך תשעה באב ליום האבל הלאומי המרכזי של העם היהודי. חז״ל ראו בו יום שבו מתאבלים לא רק על בניין שנחרב, אלא על אובדן של ריבונות, של אחדות ושל מרכז רוחני.

במסורת מודגש גם ההסבר המוסרי לחורבן הבית השני: שנאת חינם. משום כך, תקופת בין המצרים משמשת עבור רבים גם הזדמנות לחשבון נפש חברתי, לחיזוק הקשרים בין אנשים ולהקפדה מיוחדת על אהבת חינם. בשנים האחרונות מתקיימים בישראל לא מעט מפגשים ושיחות בין קהילות שונות דווקא בליל תשעה באב, ברוח הזו.

גם לי״ז בתמוז עצמו יש מעמד של צום, אך הוא צום קל יותר, שמתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים, ומותר בו לרחוץ ולנעול נעלי עור. בשלושת השבועות קוראים בבתי הכנסת שלוש הפטרות מספרי הנביאים ירמיהו וישעיהו, שעוסקות בתוכחה ובחורבן הקרב. הקריאה הזו יוצרת רצף של תוכן שמכין את הקהל, שבוע אחרי שבוע, ליום האבל עצמו.

שלושת השבועות: הדרגה של אבלות

המנהגים של התקופה מתחזקים בהדרגה. מי״ז בתמוז נוהגים רבים שלא לערוך חתונות, לא להסתפר ולא לשמוע מוזיקה בכלי נגינה, ויש הנמנעים מלברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש. המטרה היא לייצר תחושה מתמשכת של צמצום בשמחה, כמו אבל שמתעצם ככל שמתקרבים ליום הקשה עצמו.

עם כניסת חודש אב מתחילים "תשעת הימים", ובהם ההגבלות מחמירות יותר. בקהילות רבות נמנעים מאכילת בשר ומשתיית יין, למעט בשבת ובסעודת מצווה, ונמנעים מכביסה ומלבישת בגדים מכובסים, מרחצה לשם תענוג ומקניות של דברים משמחים. יש הבדלים בין עדות ובין קהילות, ולכן מי שרוצה לדעת מה מקובל אצלו יעשה טוב אם יתייעץ עם הרב בקהילה.

הצום עצמו: מה אסור ביום תשעה באב

תשעה באב הוא צום מלא, כמו יום כיפור: מתחיל בשקיעה ונמשך עד צאת הכוכבים למחרת. ביום הזה נאסרים חמישה דברים עיקריים, המכונים חמשת העינויים:

• אכילה ושתייה.
• רחיצה לשם תענוג.
• סיכה במשחות ובשמנים.
• נעילת נעלי עור.
• יחסי אישות.

בנוסף, נהוג לשבת על הרצפה או על כיסא נמוך עד חצות היום, לא לברך לשלום, ולהימנע מלימוד תורה רגיל, למעט נושאים הקשורים לחורבן ולאבלות. בבית הכנסת קוראים את מגילת איכה בלחן מיוחד ואומרים קינות, וכך היום מקבל אופי שקט ומהורהר.

היערכות בריאותית לצום הקיץ

צום בחום של אוגוסט הוא אתגר גופני אמיתי. כדי לעבור אותו בשלום כדאי להתחיל לשתות הרבה מים כבר יום או יומיים לפני, ולא להסתמך רק על הסעודה המפסקת. כדאי להפחית בהדרגה קפה ומשקאות ממותקים, שעלולים לגרום לכאבי ראש, ולהימנע מאוכל מלוח ומתובל מאוד בסעודה האחרונה.

הסעודה המפסקת עצמה צנועה לפי המנהג, ובקהילות רבות היא כוללת ביצה קשה ולחם טבול באפר, סמלים של אבל. ביום הצום עצמו מומלץ להישאר במקום ממוזג ולהימנע ממאמץ. נשים בהריון ומניקות, חולים כרוניים, קשישים ומי שנוטל תרופות באופן קבוע צריכים להתייעץ מראש עם רופא ועם רב לגבי הצום, משום שההלכה מתחשבת מאוד במצבים רפואיים.

גם ההכנה הנפשית חשובה. ימי קיץ ארוכים, ילדים בחופשה ועבודה שנמשכת כרגיל עלולים להפוך את הצום ליום מתיש. כדאי לתכנן מראש: לקחת יום חופש אם אפשר, להכין ארוחה לשבירת הצום מבעוד מועד ולארגן לילדים פעילות שקטה. מי שמתכנן את היום מראש מגלה שהוא פנוי יותר להתעמק בתוכן של היום, בקינות ובמשמעות.

אחרי הצום: מאבל לנחמה

השבת שאחרי תשעה באב נקראת "שבת נחמו", על שם ההפטרה הפותחת במילים "נחמו נחמו עמי". מכאן מתחילות שבע שבתות של נחמה, שמובילות אל ראש השנה. המעבר החד מאבל לנחמה מבטא את אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות: גם אחרי החורבן הגדול ביותר יש תקווה ויש בנייה מחדש.

שישה ימים אחרי תשעה באב מגיע ט״ו באב, שבמסורת נחשב לאחד הימים השמחים בשנה. בישראל המודרנית הוא הפך ל"חג האהבה", ורבים מקבעים בו אירועים וחתונות. הסמיכות בין יום האבל לחג השמח אינה מקרית: היא מלמדת על מחזוריות של צער ושמחה.

איך מציינים את התקופה במשפחה

גם משפחות שאינן שומרות את כל ההלכות יכולות לציין את התקופה בדרכים משמעותיות. אפשר לבקר בירושלים ובעיר העתיקה, ללמוד עם הילדים על בית המקדש ועל ימי הבית השני, או להשתתף בקריאת מגילת איכה באחד המפגשים הפתוחים לקהל. יש גם מי שבוחרים לנצל את הימים לפעולות של חסד, ברוח הרעיון של תיקון שנאת החינם.

לסיכום, בין המצרים ותשעה באב הם תקופה של עצירה וזיכרון בלב הקיץ הישראלי. ההבנה של המנהגים והמשמעות שמאחוריהם מאפשרת לכל אחד למצוא את הדרך שלו לקחת בהם חלק, מהצום המלא ועד שיחה משפחתית על אחדות, ולצאת מהם אל שבת נחמו עם תחושה של התחדשות.